תמלוגים עלומים: לאן נעלמים תמלוגי מוזיקה בשווי מאות מיליוני שקלים?
- Mekuvenet
- 30 באוג׳
- זמן קריאה 11 דקות
* לקוראים שאינם מכירים את התחום: בסוף הכתבה תמצאו מדריך מעשי לרישום ומעקב אחר תמלוגים, מילון מונחים המסביר את כל המושגים המקצועיים ורשימת קישורים.
מאות מיליונים בקופות ארגוני היוצרים שלא מגיעים ליוצרים.
מערכת התמלוגים הישראלית הפכה לקופה שחורה שבולעת סכומי עתק השייכים למוזיקאים. בעוד ארגוני זכויות היוצרים גובים כספים מבתי עסק, תחנות רדיו ופלטפורמות דיגיטליות, חלק ניכר מהכסף לא מגיע לבעלי הזכויות ונשאר תקוע במערכת בירוקרטית מסורבלת תחת ההגדרה "תמלוגים עלומים".
מה הם "תמלוגים עלומים"?
תמלוגים עלומים הם כסף שארגוני זכויות יוצרים גובים ברישיון אך "אינם מצליחים" לזהות את היוצרים שזכאים לתגמול עבור זכות הקניין הרוחני שלהם ביצירה. הכסף נשאר "תקוע" בקופות הארגונים עד שלוש שנים, ואחר כך מחולק לפי נתח שוק למוציאים לאור הגדולים, משמש להשקעות וכיוב'.
איך נוצרים תמלוגים עלומים?
הבעיה מתחילה בשלב הגבייה ונמשכת לאורך כל המערכת:
דיווחים לא מדויקים מתחנות רדיו וטלוויזיה - תחנות רבות מדווחות באיחור, עם פרטים חסרים או שגויים
מטא-דאטה חסר או שגוי ברישומי השירים - קודי ISRC ו-ISWC חסרים או לא מדויקים
אי-התאמה בין מערכות השונות עקב מבנה מסורבל של 5 ארגוני זכויות יוצרים.
חוסר רישום בארגונים המתאימים - אמנים לא יודעים או לא יכולים להירשם בכל הארגונים הנדרשים בגלל חוסר שקיפות או מנגנון רישום דיגיטלי.
בעיות טכניות במערכות ההתאמה האוטומטיות - טכנולוגיה מיושנת שלא מתמודדת עם נפח הרשומות.
בעידן בו רוב המוזיקה בעולם מקודדת דיגיטלית, ואמנים רבים מפיצים את המוזיקה שלהם בעצמם אין שום הצדקה לרישום כוזב ותמלוגים עלומים.
היקף התופעה בישראל: המקרה של אקו"ם
ב-2020 הוגשה תביעה ייצוגית נגד אקו"ם על ידי היוצרים חן קליין, שי קורן ושי כהן, בדרישה לחלוקת 250 מיליון ש״ח שמונחים בקופת אקו"ם. המספרים המתגלים מכתב התביעה מעוררים תדהמה:
2012: 132 מיליון ש"ח
2013: 178 מיליון ש"ח
2014: 195 מיליון ש"ח
2020: הערכת התובעים – 250 מיליון ש"ח
במאי 2024 אישר השופט הכלכלי קובי שרביט תביעה ייצוגית נגד אקו"ם, וקבע כי יש אפשרות סבירה שאקו"ם מימנה רכישת בניין בשדרות רוטשילד בתל אביב מכספי יוצרים. השופט קבע: "אקו"ם לא הצביעה על כל מקור בתקנון המתיר לדירקטוריון להשקיע את כספי התמלוגים בנדל״ן להשקעה". התביעה הייצוגית עדיין תלויה ועומדת, ואקו"ם נלחמת נגדה בכל הכוח.
השאלה המתבקשת: אם לכל שקל יש כתובת ברורה, מדוע מאות מיליוני שקלים לא מגיעים לכתובת הזו? בעידן בו הטכנולוגיה זמינה וכל המוזיקה מקודדת דיגיטלית, היתכן שארגונים האמונים על זכויות היוצרים לא מצליחים לשייך את בעל היצירה ליצירה?
דוגמא נוספת לבעיה במנגנון: בשנת 2023 קבע בית המשפט המחוזי כי אקו"ם חייבת במס על הכנסותיה מתמלוגים, מכיוון שהיא פועלת כגוף כלכלי עצמאי ולא כ"צינור בלבד" למעבר כספים ליוצרים. החלטה זו חושפת את האופי הכלכלי-עסקי של הארגון שאמור לשרת יוצרים. לפי החלטה זו ניתן להבין כי הכספים, לא רק שלא יגיעו ליעדם - האמנים, הם גם יעברו דרך צינור המיסוי. במקום לתקן את הכשל, מצרפים שותף נוסף.
האישור הרשמי מהכנסת לתמלוגים עלומים
דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2022 אישר את קיומה של הבעיה. הדוח מציין במפורש: "עודפי כספים המיועדים לחלוקה ונמצאים בתהליך שיוך" (כינוי מנומס לתמלוגים עלומים). הדוח הצביע על טענות חמורות נגד אקו"ם, אשכולות ועיל"ם: חלוקה לא שוויונית של כספים, העדפה פסולה של חברים, חוסר שקיפות קיצוני ושימוש בעודפים למטרות שאינן בהכרח לטובת האמנים.
הארגונים מצדם דחו את ההאשמות והסבירו שמדובר בחלק בלתי נפרד מהניהול התקין, אולם התוצאה בשטח היא שאמנים רבים לא יודעים לאן נעלמים הכספים המגיעים להם, חלקם אפילו לא יודעים כי מגיעים להם כספים.
יוזמות חקיקה שניסו לערער על המונופול: למשל, איחוד גבייה בתאגיד יחיד או מתן פטור למוסדות מסוימים - נתקלו בחומת התנגדות, והסטטוס־קוו נשמר. כך נותרת תעשיית המוזיקה תלויה בגופים בעלי כוח עצום, שלמרות הביקורת הציבורית ממשיכים לשלוט בחלוקת מאות מיליוני שקלים בשנה, כמעט ללא שינוי.
המונופול הישראלי: החלטות רגולטוריות שלא נאכפות
פסק דין של כבוד השופט יהונתן עדיאל ,הכריז כבר ב-2004 על:
אקו"ם: מונופול, ארגון הפועל במסגרת הסדר כובל (בעיקר בגלל מנגנון רישיון השמיכה שמייצר תיאום מחירים וחלוקת שוק).
הפדרציה הישראלית לתקליטים: מונופול בתחום זכויות המאסטר (בעלי ההקלטות).
הפי"ל: הוגדרה כמי שפועלת תחת הגבל עסקי.
בפסק הדין גם נכתב כי בלעדיי רישיון גורף ממוקד לא ניתן לאכוף זכויות יוצרים בצורה יעילה, ולכן הארגונים מקבלים היתר חריג – אבל הרשות הכירה בהם רשמית כגופים מונופוליסטיים.
למרות ההכרה הרגולטורית הברורה, המצב בפועל לא השתנה. לאמנים עדיין אין ברירה אמיתית - הם חייבים לעבור דרך הארגונים הללו, לשלם את מחיר החברות שהם קובעים (גם אם הוא לא שקוף), ולקוות שהכסף יגיע אליהם.
המלכודת הכפולה: חסמי כניסה שמרחיקים אמנים קטנים מהתמלוגים שלהם
אחת הבעיות החמורות ביותר במערכת: הפדרציה הישראלית לתקליטים והפי"ל (הפדרציה למוסיקה ישראלית וים-תיכונית), שני ארגוני זכויות יוצרים הגובים תמלוגי מאסטר, שבפועל מתפקדים כמחסמים בפני אמנים רבים.
מבנה מערכת תמלוגי המאסטר בישראל
ככל הנוגע לגביית תמלוגי מאסטר, ניתן לומר כי המערכת בנויה "כפרמידה". בראש הארגונים עומדים החברים בארגון – ורק דרכם יכול אמן לקבל את חלקו. המשמעות היא שכל שקל שעובר מהפדרציה יורד תחילה דרך החברים, שגוזרים את חלקם (על פי חוזים מסחריים). בשיטה זו, אמן צעיר שמצליח לייצר - לדוגמא - 1000 ש"ח מתמלוגי מאסטר, מוצא את עצמו נאלץ לוותר על כ 15%-30% מהסכום לטובת המתווך, פשוט משום שאין לו דרך אחרת להיכנס למערכת.
בפועל: המנגנון שאמור להגן על זכויות היוצרים משקף מבנה מדורג שבו מי שבאמת יצר את המוזיקה ניצב בתחתית השרשרת ותלוי בחזקים מעליו. זאת על אף שכיום האמן כבר לא תלוי, בהיבט הטכנולוגי/מעשי, בחברות התקליטים לצורך הפצת יצירותיו המוזיקליות.
הפדרציה הישראלית לתקליטים:
האתר הרשמי אינו מפרסם דמי חברות או דרך נגישה להצטרפות כחבר
לא קיים רישום אונליין - האתר מפנה ל"צור קשר" בלבד
על פי מקורות בתעשייה - דמי החברות מגיעים לאלפי שקלים בשנה - מה שהופך את החברות ללא כלכלית עבור אמנים קטנים.
עבור מי שאינו חבר בארגון - גביית התמלוגים מתאפשרת רק על ידי מתווך -חבר בארגון.
הדוח הכספי האחרון שמצאתי באתר הפדרציה לתקליטים הוא משנת 2023
הפי"ל (פדרציה למוסיקה ישראלית וים-תיכונית):
באתר הרשמי לא קיים מנגנון רישום נגיש אונליין (רק טופס זה)
גם כאן, מי שאינו חבר יכול לחסות תחת הארגון לגביית תמלוגים רק על ידי גורם מתווך החבר בארגון.
המשמעות המעשית: אמן עצמאי שאינו חבר בארגונים אלו לא מקבל תמלוגי מאסטר עבור ההקלטות שלו, נאלץ להירשם דרך מתווך בעבור עמלה מהכנסותיו.
זוהי מלכודת כפולה:
מחסום כניסה גבוה - דמי חברות מונעים מאמנים קטנים חברות ישירה
עמלת מתווכים ללא רגולציה - מי שרוצה להצטרף משלם עמלה שרירותית למתווכים
תמלוגים עלומים - כסף שלא מגיע לאף אמן נשאר בקופות הארגונים
ארגוני זכויות לתמלוגי מאסטר: הגבלת הרשות לתחרות מול המציאות
לפי תנאי הפטור שנקבעו בהחלטת רשות התחרות, נקבע באופן חד־משמעי כי “הפדרציה לתקליטים לא תגבה דמי הצטרפות או כל תשלום אחר ממפיק או מפיץ המעוניין להצטרף כחבר בפדרציה סכום העולה על 2000$.” . על הנייר מדובר בדרישה מחייבת שנועדה להבטיח שקיפות והוגנות, אך בפועל באתר הפדרציה לתקליטים אין כל מידע ברור על הליך ההצטרפות או חלילה - רישום פשוט אונליין. כך נוצרת סתירה בין הדרישה הרגולטורית לשוויון ונגישות לבין המצב המעשי שבו הדרך היחידה להצטרף נותרת פנייה אישית חסרת שקיפות.
מה גם שסכום החברות - אינו כלכלי עבור אמנים רבים ולא בהלימה עם מאפייני עולם המוזיקה של שנת 2025. מה שהיה נכון ליום הקמת הפדרציה לתקליטים איננו רלוונטי להיום.
במסמכי רשות התחרות לגבי הפי"ל (הפדרציה למוסיקה ישראלית וים־תיכונית) נקבעו תנאים דומים: גם היא פועלת כמונופול שקיבל פטור מהסדר כובל, וגם עליה הוטלו מגבלות ברורות. בין היתר, היא מחויבת לאפשר הצטרפות של חברים חדשים ללא דמי הצטרפות לא סבירים, לשמור על שקיפות מלאה, לפרסם דו"חות שנתיים פומביים ולפעול באיסור אפליה בין חברים ותיקים לחדשים . בפועל, אתר הפי"ל מציע טופס הצטרפות לאמנים ומפיקים, אך גם כאן - אין מנגנון רישום פשוט אונליין ואין אפשרות להצטרפות אוטומטית. דמי הרישום עומדים על 2000 ש"ח (סכום נגיש יותר - אך בהתאם - משקף מנגנון גבייה צר משל הפדרציה לתקליטים).
גם במקרה הזה- סכום החברות מהווה מחסום כניסה עבור אמנים רבים.
מסקנה: תמלוגי מאסטר - מועדון סגור לחברים בלבד?
חוסר הנגישות להצטרפות ודמי הרישום הגבוהים, מחדדים את השאלה הגדולה: מדוע בעידן שבו אמנים יכולים להפיץ את המוזיקה שלהם באופן עצמאי- מנגנון התמלוגים כל כך מסורבל?
על ארגוני הזכויות, שקמו הרבה לפני עידן הסטרימינג והבינה המלאכותית, לחשב מסלול מחדש על מנת לפעול בשם המטרה לשמה הם הוקמו- זכויות יוצרים.
ארגוני "זכויות יוצרים": מכונת גבייה משומנת // מכונת תשלום עצלה
בזמן שקופת התמלוגים העלומים מתנפחת "ללא כל דורש", נלחמים ארגוני זכויות היוצרים בכל מי שלא משלם. בכל פעם שמתגלה שימוש במוזיקה ללא רישיון – אם בתחנות שידור, באולמות אירועים או בפלטפורמות דיגיטליות – הארגונים מפעילים סוללת עורכי דין ותביעות שממחישות את כוחם המשפטי בחיפוש אחר תקדימים שיבססו את כוח הגבייה שלהם. כך, בתי עסק גדולים וקטנים כאחד מוצאים עצמם מתמודדים עם תביעות כבדות, בעוד שהשאלה - אם בידי הארגונים משאבים כה גדולים לגבייה - מדוע לא מופעלים משאבים דומים גם בפיתוח מנגנוני תשלום יעילים יותר?
הדפוס ברור: ארגוני התמלוגים עסוקים יותר בלהבטיח שהכסף ייגבה מאשר בלהבטיח שיגיע ליוצרים.
נדמה כי ארגוני הזכויות מסתתרים מאחורי "פרוצדורות". בכל פעם שנטענת כלפיהם טענה כי כספי האמנים לא מגיעים ליעדם הם מתחמקים במקום לספק בקרה אמיתית ותשובות. הארגונים לא מפרסמים דוחות שקופים, טוענים טענות על "אי שיוך" (שכבר לא רלוונטיות לעידן המידע), והמדינה? ממשיכה להסתמך על פיקוח עצמי ללא מנגנוני אכיפה.
התוצאה: המערכת יצרה אנומליה- גופים שמצטיינים בגבייה אך נמנעים משיפור מנגנון התשלום. הכוח שהם מפעילים כלפי חוץ לוקה בהעדר אחריות כלפי פנים.
הרגולטור - לא מצליח למצוא פתרון הולם, ובכך מסייע לשמר מצב בו פועלים בישראל ארגונים תחת ההגדרה של "זכויות יוצרים" שבפועל משאירים את היוצרים מאחור.
מפיצים מוזיקה בדיסטרוקיד, טיונקור, סידי בייבי, לנדר ופלטרפומות הפצה אחרות? אולי חייבים לכם כסף.
בזמן שהרגולטור "מתקוטט" עם ארגוני זכויות היוצרים, וארגוני הזכויות "מתקוטטים" עם בעלי עסקים – מי דואג לזכויות הקניין הרוחני של היוצרים?
בשנים האחרונות כללי המשחק השתנו: אמנים רבים אינם זקוקים עוד לחברת תקליטים כדי להגיע לקהל. בעזרת פלטפורמות הפצה דיגיטליות כמו DistroKid, CD Baby, Landr ואחרות, הם מעלים את המוזיקה ישירות ל Spotify, Apple Music ושאר השירותים.
במציאות הזו, תמלוגים רבים (תמלוגי מאסטר, מילים, לחן, נגינה, ביצוע) "נופלים בין הכיסאות". בפועל - ארגוני הזכויות עדיין מתנהלים כאילו אנחנו בעידן חנויות התקליטים. והרגולטור - לא דואג להדביק את הפער בין הרצוי למצוי. חוסר ההכרה הזה מותיר אמנים רבים מחוץ לקופת התמלוגים. על מנת שתוכלו לאסוף את מה ששלכם הכנתי לכם את המדריך הבא.
המדריך לאמנים: רישום לארגוני זכויות יוצרים.
בישראל קיימים חמישה ארגוני זכויות יוצרים - . כל אחד מהם עם כללים, מפתח חלוקה, דמי חברות ותהליכי רישום שונים, ובכל אחד מהם אתם אולי מפספסים תמלוגים. על מנת לאסוף את כל התמלוגים השייכים לכם דאגו לרישום בכל ארגון רלוונטי.
אקו"ם (אגודת המחברים, המלחינים והמוציאים לאור)
מתמחה בתמלוגי מילים ולחן. תנאי הצטרפות
דמי הצטרפות: 400 ש"ח (חד פעמי)
תנאי: יצירה אחת שיצאה לאור ב-3 השנים האחרונות ששודרה ברדיו ו/או זכתה להיקף השמעות נרחב בדיגיטל.
רישום אונליין: זמין באתר.
הפי"ל (פדרציה למוסיקה ישראלית וים-תיכונית)
מתמחה בתמלוגי מאסטר. תנאי הצטרפות
דמי הצטרפות: 2000 ש"ח (חד פעמי).
מייצגת: למעלה מ-160 מפיקים עצמאיים - הרשימה מפורסמת באתר הארגון
הפדרציה הישראלית לתקליטים (IFPI ישראל)
מתמחה בתמלוגי מאסטר (לא מפרסמים תנאי הצטרפות)
דמי הצטרפות: לא מפורטים באתר הרשמי
מייצגת: בעיקר חברות תקליטים ומקורבים - הרשימה אינה זמינה לעיון באתר הארגון.
עילם (עמותת יוצרי מוזיקה ישראלית)
מתמחה בתמלוגי נגינה. תנאי הצטרפות
דמי הצטרפות: לא כרוך בתשלום
אשכולות
מתמחה בתמלוגי ביצוע. תנאי הצטרפות
דמי הצטרפות: לא כרוך בתשלום
המדריך לאמנים: איך להציל את התמלוגים שלכם?
שלב 1: הבנת המערכת המלאה: זכויות יוצרים ביצירה מוזיקלית אחת מחולקות בין:
כותב המילים (מחושב באחוזים - דווחו בהתאם)
המלחין (מחושב באחוזים - דווחו בהתאם)
המפיק/חברת התקליטים - זכויות בהקלטה (בהתאם למה שסוכם איתכם)
הזמר המבצע - זכויות מבצעים
הנגנים - זכויות מבצעים
כל זכות דורשת רישום נפרד בארגון מתאים
שלב 2: אסטרטגיית רישום מחושבת
באקו"ם (דיווח חובה לכותבים ומלחינים):
רשמו כל יצירה עם פרטי קרדיט מלאים ומדויקים
ודאו כי לכל יצירה יש קוד ISWC
השתמשו בדיוק באותם השמות בכל המקומות - ללא וריאציות
דרשו אישור כתוב על הרישום
בדקו במערכת כי היצירה נקלטה כראוי
בארגוני ייצוג מאסטר:
מכיוון שהפי"ל והפדרציה לא מפרסמים דמי חברות:
אופציה 1: רישום ישיר
צרו קשר עם הארגונים ודרשו פרטי מחירים בכתב
חשבו את עלויות הרישום מול ההכנסות צפויות מתמלוגים
בררו מהם מפתחות החלוקה בכל ארגון
גם אם אתם מיוצגים כיום על ידי צד ג' - בדקו את מצבכם הנוכחי - זכותכם להיות מיוצגים ישירות אם זה רווחי עבורכם
אופציה 2: רישום דרך מתווכים
זכרו: אין רגולציה על שיעור העמלות
בדקו את השוק והשוו מחירים
התמקחו על אחוז העמלה
וודאו לדווח למתווך על כל יצירה ובקשו לוודא כי היא נקלטה במערכת
דאגו כי דוחות תמלוגים יישלחו אליכם באופן קבוע
אופציה 3: שיתוף פעולה
אם אתם קבוצת אמנים תוכלו להתאגד תחת שם אחד בארגון זכויות היוצרים
קצת יותר מורכב, ולא מתאים לכל אחד
בארגוני ייצוג נגינה/ביצוע:
וודאו כי כל היצירות שלכן מדווחות.
השתמשו בדיוק באותם השמות בהם הצהרתם באקו"ם.
דרשו אישור כתוב על הרישום והחברות
בדקו במערכת כי כל היצירות שלכם נקלטו כראוי.
שלב 3: מעקב אקטיבי ובלתי מתפשר
מעקב קבוע:
נהלו קובץ אקסל ובו תתעדו את היצירות, ההשמעות וההופעות הציבוריות שלכם (גם הופעות בטלויזיה, למשל). עקבו באמצעות הקובץ היכן כבר דיווחתם על היצירה, והקפידו למלא את כל הפרטים באופן זהה בארגונים השונים.
הרשמו לתקליט ולכלי ניטור זמינים (באפל מיוזיק לאמנים למשל, תוכלו לראות גם השמעות ברדיו)
עקבו אחר סטטיסטיקות דיגיטליות - Spotify for Artists, YouTube Analytics.
בדיקת דוחות רבעוניים:
שלבו בקובץ האקסל שלכם, בלשוניות נפרדות, דוחות השמעות מהארגונים השונים על מנת שתוכלו להצליב מידע.
אקו"ם: התחברו לאזור האישי והורידו דוחות, השוו מול נתוני השמעות ידועים.
עילם/אשכולות: בדקו שכל הביצועים מופיעים - בקשו דו"ח השמעות תקופתי.
תמלוגי מאסטר: בקשו דוח תקופתי מכל מי שמייצג אתכם בעניין זה.
השוואה מול המציאות:
השירים שלכם הושמעו ברדיו? חייבים להופיע בדוח.
הופעתם באירוע? ודאו שהאירוע דיווח.
גיליתם שלא דיווחתם על משהו? דווחו.
מצאתם אי-התאמה? פנו בכתב ודרשו בירור.
שלב 4: ביכולתכם לנקוט בפעולה משפטית
אם אתם מזהים דפוס של תמלוגים עלומים:
תעדו הכל - השמעות, הופעות, התכתבויות עם הארגונים
אם מצאתם טעות בתשלומי התמלוגים ביכולתכם לפנות לעורך דין מתמחה בזכויות יוצרים / להצטרף לתביעות ייצוגיות קיימות כמו זו נגד אקו"ם / להגיש תביעה קטנה בעצמכם
כמו כן - באפשרותכם תלונה לרשות התחרות על ניצול לרעה של מעמד מונופול
פריצת הקופה השחורה: כמה זמן יש לכם לתבוע תמלוגים עלומים?
שלוש שנים. אחרי זה הכסף יחולק.
מה יעשו עם התמלוגים העלומים?
זוהי השאלה שארגוני התמלוגים לא אוהבים לענות עליה. כפי שהתגלה במקרה אקו"ם:
השקעות פיננסיות - הכסף מושקע בשווקים הפיננסיים ומניב רווחים לארגונים
נכסי נדלן - כפי שהתגלה במקרה אקו"ם עם הבניין בשדרות רוטשילד
הוצאות אדמיניסטרטיביות - משכורות, משרדים, מערכות
"קרנות פיתוח" - פרויקטים שונים שלא תמיד קשורים ישירות ליוצרים
לבסוף, הכסף מחולק בשיטת "רובין הוד הפוך" - לפי נתח שוק למוציאים לאור הגדולים.
תגובת משרד התרבות
על פי מידע שהתקבל ממשרד התרבות והספורט: "בימים אלו משרד התרבות והספורט בוחן אפשרות לקידום מנגנון מעקב ובקרה על נתוני תמלוגים של גופי הגבייה השונים, במטרה להגביר שקיפות ולתמוך ביוצרים ובאמנים". עד כה, לא פורסמו פרטים על לוח הזמנים או היקף המנגנון המתוכנן. אמשיך לעקוב.
מילון מונחים
תמלוגים עלומים (Unmatched Royalties) - כספים שנגבים עבור שימוש ביצירות מוזיקליות אך לא מגיעים ליוצרים בשל בעיות זיהוי או שיוך.
ISWC - International Standard Musical Work Code - קוד בינלאומי לזיהוי יצירות מוזיקליות
ISRC - International Standard Recording Code - קוד בינלאומי לזיהוי הקלטות
אקו"ם - אגודת המחברים, המלחינים והמוציאים לאור - הארגון הישראלי לניהול זכויות יוצרים במוזיקה.
הפדרציה לתקליטים - ארגון זכויות יוצרים המייצג את תעשיית התקליטים.
הפי"ל - הפדרציה למוזיקה ישראלית וים-תיכונית - ארגון זכויות יוצרים המייצג מפיקים עצמאיים.
עילם - עמותת יוצרי מוזיקה ישראלית - ארגון המתמחה בזכויות מבצעים של נגנים.
אשכולות - ארגון המתמחה בזכויות מבצעים של זמרים.
רשות התחרות - ממונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק ועל אכיפת חוק התחרות הכלכלית.
רישיון גורף - רישיון שמאפשר שימוש בכל הרפרטואר של ארגון התמלוגים תמורת תשלום קבוע.
נתח שוק - חלוקה פרופורציונלית של תמלוגים לפי נפח השמעות של כל יוצר.
מטא-דאטה - מידע טכני על קובץ מוזיקלי כמו שם האמן, שם השיר, אורך וכדומה.
מקורות וסימוכין- קישורים:
מרכזז מרכז המחקר והמידע (כנסת ישראל): חלוקת תמלוגים לבעלי זכויות בתחום המוזיקה
הבלוג של יובל אראל: תביעה כנגד אקו"ם בגין אי חלוקת כספי תמלוגים
דה מרקר: אקו"ם הוכרזה כמונופול (2004)
הפדרציה והפיל לא מפרסמים את מפתחות החלוקה
הבהרה: אין באמור בכתבה זו ייעוץ משפטי.
מצאתם טעות בכתבה? צרו איתי קשר
